הרפורמה במוצרים הפנסיונים

הרפורמה צפויה להשפיע באופן מהותי על בעלי הרישיון, היצרנים, המעסיקים, העמיתים ועוד. 

מהי הרפורמה המדוברת? מה הרקע לפרסומה? וכיצד תשפיע על העוסקים בענף?

קופות "ברירת מחדל" - רקע

הרפורמה בפנסיה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה־2005 נקבעה זכות הבחירה של העובד בסוג המוצר בו יחפוץ לחסוך. מה יעשה מעסיק המחויב לבטח את העובד בביטוח פנסיוני אך העובד לא מימש את זכות הבחירה? האם המעסיק יישאר חשוף משפטית עד לבחירת העובד? לשם כך נקבע באותו חוק כי במקרה זה המעסיק רשאי לבחור במקומו ולהפקיד את הכספים לקופת "ברירת מחדל" אותה קבע המעסיק.

למרות זכות הבחירה הניתנת לעובדים, רבים מהם אינם מממשים אותה לא מחוסר רצון אלא מחוסר ידע. כך נוצר מצב בו עובדים רבים במשק מצורפים לקופת ברירת מחדל אותה קבע המעסיק, כאשר מחלק ניכר מהם נגבים דמי ניהול מקסימליים או לכל הפחות גבוהים מאוד. כידוע, דמי ניהול גבוהים משפיעים לרעה על החיסכון העתידי ובהתאם גם על קצבת הזקנה.

מטרת ההליך בבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור?

קרנות הפנסיה ברירת מחדל לאחר הרפורמה בפנסיה לכלל העובדים במשק נועדו להביא להפחתה דרסטית בדמי הניהול שמשלמים העובדים הלא מאוגדים, משום שנמצא שלצד חוסכים רבים שנהנו מדמי ניהול מיטיבים לאורך שנים, היו רבים אחרים ששילמו הרבה, ולעתים את המקסימום. לכן, במסגרת הקריטריונים לבחירת הקרנות ברירת מחדל קבע האוצר כי מי שייבחר יהיה מי שיציע את ההצעה הזולה ביותר (תוך מתן פקטור לקרנות קטנות).

קופות "ברירת מחדל" - רקע

הרפורמה בפנסיה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה־2005 נקבעה זכות הבחירה של העובד בסוג המוצר בו יחפוץ לחסוך. מה יעשה מעסיק המחויב לבטח את העובד בביטוח פנסיוני אך העובד לא מימש את זכות הבחירה? האם המעסיק יישאר חשוף משפטית עד לבחירת העובד? לשם כך נקבע באותו חוק כי במקרה זה המעסיק רשאי לבחור במקומו ולהפקיד את הכספים לקופת "ברירת מחדל" אותה קבע המעסיק.

למרות זכות הבחירה הניתנת לעובדים, רבים מהם אינם מממשים אותה לא מחוסר רצון אלא מחוסר ידע. כך נוצר מצב בו עובדים רבים במשק מצורפים לקופת ברירת מחדל אותה קבע המעסיק, כאשר מחלק ניכר מהם נגבים דמי ניהול מקסימליים או לכל הפחות גבוהים מאוד. כידוע, דמי ניהול גבוהים משפיעים לרעה על החיסכון העתידי ובהתאם גם על קצבת הזקנה.

מה ההבדל בין דמי הניהול שנבחרו עתה לבין מה שנהוג בשוק?

שני הזוכים, מיטב דש והלמן אלדובי, נתנו למעשה הצעה שנוקבת בדמי ניהול אפסיים מהצבירה ודמי ניהול של 1.3%-1.5% מההפקדות השוטפות. זאת, לעומת דמי ניהול מקסימליים בקרנות הפנסיה החדשות, שלקוחות רבים משלמים אותם – 0.5% מהצבירה מדי שנה ו-6% מההפקדות השוטפות. אגב, דמי הניהול הממוצעים עומדים על כ-0.3% מהצבירה ו-3.2% מההפקדות השוטפות – הרבה מעל לרף אותו קובעות עתה שתי הזוכות, מאז הרפורמה מצטרפות עוד ועוד בתי השקעות ל"רפורמה" (אלטשולר שחם ועוד).

ממתי ועד מתי אוכל להצטרף לקרנות הזוכות בתנאים האמורים?

מתחילת נובמבר הקרוב נוכל להצטרף לקרנות הזוכות על פי התנאים שהן התחייבו להם למול משרד האוצר. שתי הזוכות יחויבו לתת את התנאים הללו לכל מי שיצטרף אליהן במשך שנתיים, ולהתמיד במתן התנאים המיטיבים הללו לתקופה ארוכה של עשר שנים.

הרפורמה מתאימה לכל העובדים במשק. עובדים שמצטרפים למקום עבודה חדש, בו אין למעסיק הסדר ברירת מחדל עם אחת מקרנות הפנסיה, יוכלו לזכות לשיפור בתנאים על ידי הצטרפות לקרנות ברירת מחדל. כל שאר העובדים יוכלו ליהנות מהגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני לטובתם. כך, עובדים שאינם משלמים דמי ניהול מקסימליים ואינם מעוניינים בהכרח לעבור לחברה אחרת, יוכלו לנצל את כניסתה לתוקף של הרפורמה על מנת לנהל משא ומתן על גובה דמי הניהול שהם משלמים ולנסות ולקבל הנחה נוספת.