לא נעים לומר – אבל חולי סוכרת נחשבים "מוקצים" מבחינת הביטוח הפרטי. האבסורד הוא שאנשים שאינם טורחים לעבור בדיקות שגרתיות ואפשר שהם סוכרתיים ברמה גבוהה יתקבלו לביטוח ללא בעיה. מנגד, דווקא אלו אשר איתרו את מחלתם, מטפלים בה ונמצאים במצב מאוזן – יידרשו לעבור תהליך מייסר ומייגע של חיתומים, בדיקות ואישורים אשר רק מעט שורדים אותו בדרך לביטוח המיוחל. סוכרתיים בעלי "ותק" של יותר מעשרים שנה, אפילו אם הם מטופלים ומאוזנים – יידחו על הסף.

הסירוב לקבל סוכרתיים לביטוח אינו מאפשר לאוכלוסייה של מאות אלפים, שאינם נמצאים בארגון או בקולקטיב, לרכוש ביטוחי חיים ופנסיה. חולה סוכרת מתקשה לקבל משכנתה שכן הבנק לא יוכל לבטח אותו בביטוח חיים להגנת ההלוואה ויהסס לרשום את המשכנתה רק על אחד מבני הזוג.

השוק הישראלי אינו ייחודי בכך שאין בו מוצרים ממוקדים לסוכרתיים. גם בארה"ב ובאירופה מבטחי המשנה אינם נלהבים להעניק תמיכתם ליצירת מענה ביטוחי לסוכרתיים.

נכון להיום, קיימת בעיה אמיתית ביצירת מוצר ביטוחי הולם לסוכרתיים שכן אם המוצר נותן מענה אמיתי לצרכים הרפואיים שלהם – אז הפרמיה שלו גבוהה, כלומר – המוצר יקר ואינו בהישג ידם של מרבית החולים, חולים רבים מתקשים לעשות השוואת ביטוח משכנתא על מנת לקבל את ההלוואה מהבנק.