קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים, לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

• הסכומים והרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה בכפוף למספר תנאים (ראו בהמשך פטור ממס הכנסה).
• מאחר שהמדינה אינה מטילה כל מגבלות לגבי השימוש בכסף שנצבר בקרן לאחר תום 6 שנים, ניתן לנצלו לכל צורך ולאו דווקא להשתלמות. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.

קרנות השתלמות נחשבות לא פעם כ"אח חורג" בעולם החיסכון הפנסיוני. ההבדל היסודי, שלפיו הכספים בקרנות נזילים לאחר 6 שנים ממועד פתיחת הקופה, גורמים לחוסך לחשוב, כי מדובר במוצר חיסכון לטווח הביניים, לעומת החיסכון הפנסיוני המיועד לטווח ארוך.
אולם כפי שנפרט בהמשך, השינויים בחקיקה, הצורך בחיסכון הוני חד-פעמי לגיל הפרישה, ושינוי הרגלי החיסכון הופכים את קרנות ההשתלמות למוצר פנסיוני ארוך טווח, העומד בשורה אחת עם המוצרים האחרים המיועדים לטווח זה.

קרנות ההשתלמות "נולדו" לפני למעלה מ-40 שנה, על מנת לתת מענה לצורך של העובדים למימון השתלמות מקצועית לאורך חיי העבודה שלהם; זאת לצורך שמירה על רלוונטיות מקצועית בשוק העבודה המשתנה.

הכספים בקרן ההשתלמות ניתנים למימוש לטובת השתלמות מקצועית כ-3 שנים מיום הפקדת הכספים הראשונה לקרן, ולטובת שימוש לצורך כלשהו כ-6 שנים מיום פתיחת הקרן. שוק העבודה אכן משתנה ללא הרף, אולם השימוש המקורי לשמו הוקמו קרנות ההשתלמות הלך ונשחק.

בשוק קרנות ההשתלמות מתנהלים כיום למעלה מ-131 מיליארד שקל, בצורת ניהול הדומה לזו של קופות הגמל. בעוד קופות הגמל נחשבות כמוצר הנמצא בקיטון יחסי, הרי שיעורן של קרנות ההשתלמות הולך וגדל.

שיעור ההפקדות המקובל לקרן השתלמות הוא 2.5% מהשכר על חשבון העובד, ובין 2.5% ל-7.5% על חשבון המעסיק.

מוצר חיסכון טהור

הטבת המס הטמונה בקרן ההשתלמות נובעת מכך שהחיסכון פטור ממס במועד המשיכה (לאחר 6 שנים), כולל הרווחים. פטור זה מוגבל בהפקדות עד תקרה, שעומדת זה שנים רבות על שכר של 15,712 שקל.

על הפקדות המעביד מעל התקרה ימוסה העובד פעמיים: הראשונה, במועד ההפקדה, בהתאם לשיעור המס השולי של העובד; והשנייה, מס רווחי הון בגין הרווחים הריאליים במועד המשיכה.

קרן השתלמות היא מוצר חיסכון טהור, שבה ישאף החוסך להגדיל את החיסכון ככל הניתן. שאיפה זו באה לידי ביטוי במרדף אחרי התשואות. במחקר שפרסם בנק ישראל ב-2011, נמצא מתאם חיובי בין תשואות קצרות טווח של קופות לבין היקף גיוס הנכסים של אותן קופות. כלומר, הבחירה של החוסך הממוצע להצטרף לקופה מסוימת מושפעת מאוד מתשואות קופה זו.

בפועל קיימים מקרים רבים, שבהם אם נבחר בקופות המובילות בתשואות ב-3 שנים כלשהן, נתאכזב מאוד מהביצועים בשנה-שנתיים העוקבות, או כפי שכתוב ב"אותיות הקטנות": "תשואות עבר אינן מעידות על היכולת להשיא תשואות בעתיד".

לכן, בחירת קרן השתלמות צריכה להתבסס לא רק על תשואות, אלא גם על התאמה של הסיכון הטמון בניהול כספי הקופה הנבחרת ביחס לטעמי הסיכון של החוסך.

שיקולים נוספים בבחירת הקרן הם רמת השירות, התפעול והמיכון שמעניקה הקרן הנבחרת. חשוב לזכור, כי על רקע הנחיות רגולציה ומיזוגים של בתי השקעות, צפויים מיזוגים של קופות רבות בשנה הקרובה.

תחליף לחיסכון הוני לגיל פרישה

בשנת 2008 הפך הרובד הראשון של החיסכון הפנסיוני לחיסכון קצבתי (יספק קצבה חודשית בגיל פרישה), בעקבות שינוי חוקי ("תיקון 3").

שינוי חוקי זה דורש תכנון מחודש על השימוש בכספי החיסכון הצבורים בקרנות ההשתלמות כחיסכון הוני משמעותי לגיל הפרישה, על רקע הצורך של הפורשים בסכומי כסף חד-פעמים בגיל הפרישה.

לקראת סיום עניין חשוב נוסף: בעת הצטרפות לקרן השתלמות כדאי לזכור למנות מוטבים למקרה מוות. זהות המוטבים נקבעת בלעדית על ידי החוסך, וניתן לשנות את זהותם בכל נקודת זמן במהלך תקופת החיסכון.

מאת גלובס